תאילנד – החופים והפרחים

שלום לכם קוראים וקוראות יקרי ויקרות.

אתחיל  בתודה לרועי ואורי על התגובות לפוסט הקודם. כן יירבו!!!

כמו שהבטחתי בפוסט הקודם בבלוג, אני אספר הפעם על הרקע מאחורי כמה תמונות שלי אותן ניתן למצוא בגלריות שבאתר שלי.

הסיפור הפעם מתייחס לתקופה בה התחלתי רק לצלם במצלמה הדיגיטאלית הראשונה שלי – Fuji S5500 , איתה התחיל הרומן שלי עם הצילום,שזה הרומן היחיד שאפשר להתחיל בירח דבש בתאילנד בלי לסיים את הנישואים באותו הרגע צוחק.

כפי שהבנתם/ן התמונות עליהן אספר הן תמונת מירח הדבש שלי ושל אישתי המדימה אתי, אותו התחלנו בשלושה ימים מיותרים בבנקוק, ואז הגענו, לאי קו-סמואי…. אי מקסים! בתור חובב פרחים מושבע לא יכולתי שלא לצלם את כל הפרחים הציבעוניים שהיו בכל ואת החופים המרהיבים. אישתי לעומת זאת החליטה לתעד עם המצלמה את הבחורות על החוף שאוהבות להציג לעולם את מה שבוראו נתן להם. (לכל הגברים הקוראים עכשיו – לא… את התמונות הללו אני לא אציג כאן)

את המלון ללילה הראשון הזמנו מראש ולכן ביום הראשון באי היינו עסוקים גם בלראות קצת את הרחובות המרכזים וגם למצוא מלון על שפת הים בגזרת החוף הנקראת Chaweng. במהלך החיפוש הגענו לרצועת החוף הצפונית יותר של Chaweng שם ממוקמים מלונות פאר יפיפיים. עקב הצעידה בחום החלטנו לקחת מנוחה קטנה על החוף וכך יצאה התמונה הבאה :


תגידו שזה לא גורם לכם לרצות להכנס לתוך התמונה … חיוך  לשבת על החוף ולהנות מהשמש. המלונות שם היו מדהימים, לדוגמא מלון בקונספט של יאכטה ענקית.

בהמשך חיפשנו חזרנו למרכז רצועת החוף שם לבסוף מצאנו מלון מקסים היושב על החוף ונמצא קרוב למרכז העיניינים, Baan Chaweng. כיוון וזה היה ירח הדבש לקחנו את חדר הוילה המפוארת שלהם הממוקמת ממש על החוף.

ומה עושים עכשיו? שוכבים על מיטת השיזוף על הים וליד הבריכה ונהינים מהנוף, מהשלווה ומאננס טרי בעלות של כמה שקלים.
dscf0346.JPG

בהמשך השבוע באי המקסים הזה הסתובבנו לנו לטייל באי. ואני, כמי שמוקסם מהמקום התחלתי לצלם כמו מטורף… רק שאז עוד לא ידעתי לצלם כמו שצריך ולכן

מי שמבין בצילום ישים לב שהתמונות מגורענות, כלומר ה-ISO שלי היה גבוה מדי ולכן כך זה נראה:

  • אלו תמונות של פרחים אשר צילמתי בגינות של המלון בו לנו ובגינות של השכן 🙂 או בקיצור של המלון השכן.

dscf0595-s.jpgdscf0473-s.jpgdscf0472-s.jpg הפרח המרהיב הזה נקרא Plumeria והוא פרח אשר גדל על עץ, ממשפחת ההרדופים, בעל שרף חלבי ורעיל אשר מופיע כאשר קוטפים את הפרח. חיפשתי רבות עד שמצאתי את שמו והוא מאוד פופאלרי בתאילנד אך ניתן לראותו גם בארץ. אך בתאילנד ראיתי אותו בצבעים שבהם אני לא נתקל בארץ.

  • את התמונות הבאות צילמנו במהלך טיול עצמאי שעשינו באי, פה מצטרף סיפור קצר ומשעשע – עבור הטיול שכרנו גיפ'. מי מיכם שנהג אי פעם בתאילנד ידע שבתאילנד נוהגים הפוך מבארץ, כלומר בצד השמאלי של הכביש. ולא אני לא מתכוון פשוט לנהוג בנתיב השמאלי כל הזמן כמו שבארץ נוהגים לעשות מוציא לשון.

מעבר לכל שהיינו חלודים בנהיגה עם הילוכים צריך גם לזכור לנהוג בצד הנכון של הכביש, ככל הנראה גם היו מספיק תאונות שם של תיירים שקשורות לזה שלאורך כל הכביש המקיף את האי יש שלטי ענק שמזכירים לך באיזה צד לנהוג. אז אחרי נהיגה מתישה קצת עצרנו ליד חנות וקנינו 2 בקבוקי קולה. ובזמן ששי מנסה להתחיל לנסוע , עם דגש על מנסה כי המנוע נכבה כל פעם שאני מנסה להתחיל לזוז בהילוך ראשון (הזכרתי כבר כמה חלוד הייתי?), האוטו מקפץ ולאתי קופץ בקבוק הקולה אשר משפריץ לו קולה על המצלמה החדשה !!! מופתע אני זוכר שבלם היד הורם באותו רגע ואני פשוט העפתי את ידי לכיוון המושב האחורי שם היתה מגבת והתחלתי מנגב את המצלמה בטירוף… למזלי כנראה המהנדסים ב-Fuji חשבו על כישרוניים כמוני ומיגנו את המצלמה מספיק.

בהמשך הטיול המלבב והרגוע קריצה, הגענו בשעה השקיעה לרציף המוביל אל ה-Big Buddha שם התמוגגנו מאחת השקיעות המדהימות והרומנטיות ביותר שיצא לנו לחוות

dscf0566-s.jpg dscf0559-s.jpg

זה באמת היה אחד הרגעים היפים יותר בירח הדבש השלנו באי המקסים הזה.

ואם אתם תוההים איפה הבודהה…הוא שמן מדי להיכנס פה קריצה

אחד הדברים המעולים בתאילנד לצלמים זה מזג האוויר הכל כך הפכפך תוך שמירה על טמפרטורות גבוהות, מה שגורם לכך שאפשר באותו יום לצלם תמונות קיץ בחוף וגם גשם זלעפות או עננים כבדים. זה גם יוצר תמונות מעניינות כמו התמונה הבאה , כמה פעמים יצא לכם לראות בחורות עם ביקיני על החוף כאשר השמיים נראים כאילו עוד דקה יורד גשם והטמפרטורה בחוץ ירדה ל-15 מעלות צלזיוס

קיץ או חורף?

טוב.. נו … לא ממש רואים בחורות עם ביקיני.. אבל הבנתם את הרעיון אני מקווה 🙂

ובזאת אסיים את הפוסט הזה בבלוג שלי .

אני אשמח מאוד לתגובות שלכם/ן ולשמוע את דעתכם/ן החיוביות וגם השליליות שלכם עליו.

ושיהיה לכולנו

יום עצמאות שמח

מודעות פרסומת
פורסם בקטגוריה צילום, תאילנד | כתיבת תגובה

הפעם הראשונה שלי

שלום קוראים יקרים.
אני צלם כמו שבטח שמתם לב. אני חושב אפילו שדי טוב מגניב

אתחיל בכך שזאת הפעם הראשונה בחיי שאני כותב בלוג ולכן חשובה לי דעתכם, ואני מצידי מבטיח לעשות הכל כדי שלא

תפהקו אחרי משפט אחד חיוך

אז על מה אני הולך לדבר פה?
או!! על זה רציתי בדיוק לדבר איתכם… חיוך

אני אתחיל במה לא יהיה בבלוג, אני לא הולך לכתוב עמודים על עמודים על טכניקות של צילום או על העדשה החדשה שניקון הוציאה, את זה תוכלו למצוא בהרבה פורומים אחרים.

הנושא הראשון שאני אדון בו היא השאלה – מדוע צילום הפך לכל כך פופולארי בשנים האחרונות? הדוגמא הכי טובה לכך היא תחרות צילומי הטבע אשר נערכה אשתקד,

בסוף 2009,  בבריטניה. מארגני התחרות ציינו נתון מדהים , כמות הצלמים אשר הגישו מועמדות גדל מכ-17,000 (בשנת 2008) ל-43,000!

רק בארץ נפתחו בשנים האחרונות מאות קורסי צילום והביקוש לכך לא מפסיק.   אז איך זה שתחביב הצילום תפס כל כך? אחזור לזה אח"כ.

הנושא השני שיהווה חלק בולט בבלוג הזה הוא הסיפורים מאחורי התמונות. כמה פעמים ישבתם מול תמונה ואמרתם לעצמכם בראש או בקול

"וואו! איפה הוא/יא צילם/ה את זה? איך? מתי?", על השאלות הללו אני אדון בבלוג זה, בהקשר לתמונות שלי. אני מקווה שעל לפחות חלק מהתמונות שלי אתם אומרים את זה…

כי אם לא אז לא נורא… אני בסדר.. אני לא נפגע… קריצה

אז יאללה נתחיל…

אז למה אנשים התחילו לאהוב כל כך צילום? חשבתם על זה פעם? מעבר לנקודת ה-"כי זה דיגיטאלי עכשיו".

אני אישית חושב שיש פה בעצם כמה פרמטרים שהשפיעו על זה:

  • יותר זול, יותר זמין, קל יותר. פעם על מנת להוציא תמונה ברמה שכל מצלמת פוקט בעלות של 500 ₪ ומעלה מוציאה היום, רוב הסיכויים שהייתם צריכים לקנות מצלמת ריפלקס אנלוגית פשוטה, עדשה וללמוד קצת עקרונות צילום, המשקיענים גם היו מוסיפים פיתוח בבית בחדר חושך. היום כמעט את אותה תוצאה אפשר להשיג במצלמת פוקט. פשוט לכוון ולצלם , ואם לא הלך מוחקים ומנסים שוב.

הנקודה הזאת מכעיסה/מטרידה צלמים מקצועיים רבים בעולם. האם זה גרם לזילות במקצוע? זאת שאלה קשה.

אני יכול לומר את דעתי האישית בנידון: אני חושב שזה טוב שעוד ועוד אנשים מבטאים את עצמם ומתנסים, גם יצא לי לראות אנשים אשר קנו את המצלמות היקרות יותר שיש היום בתחום הריפלקס אבל פשוט לא יודעים לצלם ועושים "טעויות" של אנשים שלא מכירים טכניקות צילום כך שמקצוע הצלם המקצועי לא יעלם כל כך מהר. להיפך אני חושב שזה רק מאתר יותר את הצלמים המקצועיים לחדש ולרגש יותר את הצופים.

  • האפקט הפסיכולוגי. בצילום יש לא מעט היבטים פסיכולוגיים, אנחנו כבני אנוש אוהבים לזכור ולחוש מחדש רגעים טובים בחיים שלנו. צילום זאת דרך אחת לעשות את זה. גם בדרך כלל מי שמחליט ללכת על צילום כתחביב או כמקצוע יבחר כתחום הצילום העיקרי שלו את מה שעושה לו טוב. אני לדוגמא אוהב לצלם טבע ונופים. זה עושה לי טוב, הטבע מרגיע אותי, ואני אוהב להביט בו.

ועל מנת שאני אשמור על שלום בית – אני מאוד אוהב לצלם גם את אישתי ולנצור את הרגעים היפים שלנו ביחד תמים

אז אני מקווה שלא שעממתי אתכם ומקווה שירדתם לסוף דעתי.

אשמח לשמוע את דעתכם. (הקליקו על הקישור תגובות בתחתית הדף)

בפעם הבאה אספר קצת על תמונות מתאילנד.

dscf0589-s.jpg

שי

פורסם בקטגוריה צילום, רגש | 2 תגובות